הם נולדו בדיינרים אמריקאים של שנות החמישים, הגיעו למעמד אייקוני בשנות השישים, חדרו למוזיאונים ולאחרונה צלחו את כל הדרך לסלון הביתי. לקראת אביב/קיץ 18 כתובות הניאון מסתמנות כטרנד מוביל בעולם עיצוב הפנים.
הראשון היה ברוס נאומן. בשנות השישים, על רקע מלחמת ויאטנם, נוער ה"עשו אהבה לא מלחמה, שעתם הגדולה של הסמים הפסיכואקטיביים, האמן הרב תחומי העתיק את שלטי הניאון של הדיינרים הכל אמריקאים אל כותלי המוזיאון. נאומן, אז והיום, תפס את החוויה האסתטית חשובה וקודמת לאובייקט עצמו. הכותבות הבוהקות שהציב, אנגראמות (חילופי ו/או ערבוב אותיות) כמו Raw War ו None Sing Neon Sign, הציבו מראות בוהקות בוורוד, בטורקיז, בסגול לאחת התקופות הבוערות ביותר שידעה האומה החופשית. חמישים שנה אחר כך, לא מעט אמנים הלכו בדרכו הפלורסנטית של נאומן (למשל ג'וזף קוסות, הצ'יליאני שיזד דאווד, והצעיר שבהם ג'אנג לי), ולאחרונה – גם מעצבי הפנים.
רק לפני חודש פורטל העיצוב DECOIST כינה את שלטי הניאון "גיבורי על" של הלבשת בתים. על פי הנתונים של Pinterest , שדואגים לעקוב אחרי תשומת הלב של הגולשים, העניין בנורות ניאון נמצא בעלייה תמידית. גם בקטגוריית Home של Urban Outfiters הווריאציות מתרבות מיום ליום, כשהפופולאריים ביותר הם LOVE המתבקש, OH LA LA ו DISCO שהולמים את הפורמט, וגם צלמי פלמינגוז/ חדי קרן/ עננים. באיקאה עוד לא טרחו על וריאציה משלהם, במקס סטוק לא ערמו נורות על המדפים, אביב/קיץ 2018 הוא 15 הדקות הזוהר של הניאונים.
בכל מה שנוגע לחדרי ילדים שלטי ניאון מצליחים להיות אדג'ים, שובבים, וגם לספק פרשנות מקורית למנורות לילה.
אם בשיפוץ האחרון החלטתם על מטבח בסגנון כפרי, כנראה ששלט ניאון הוא לא הליהוק המתבקש לפינת האוכל. כמעט כל מטבח אחר – מהמטבח שלא-שופץ-כבר-שלושה-עשורים של דירת סטודנטים, ועד למטבח מודרני בקו נקי-קליני – ירוויח מזריקת הצבע. והאור. האסוציאציה הבלתי נמנעת לדיינר? רק הדובדבן.
לשלטי ניאון יש הומור. תוספת מעולה לפינת העבודה. תשאלו ב WeWork.
בחדרים גדולים מאוד ו/או דירות סטודיו שלטי ניאון מייצרים נקודת התייחסות טובה וקובעים את הטון של כל החלל.
מהצד השני, הנורות האלו עושות שירות טוב גם לפינות קטנות, עציצים, נישות.
אם כבר In Door – ניאון נראה מעולה גם על קיר לֶבנים.
לא רוצים בבית? אפשר גם בחוץ.
